בשכונה שלנו היתה אישה קטנה. לרוב פגשתי בה בחנות המכולת שלנו. " אישה בובה" כך קראתי לה. היא כל כך סקרנה אותי. תמיד תהיתי אם היא אכן אישה אמיתית.
יש ברמת גן הר געש?
איזה ריח יש לחופש הגדול?
איך נוסעים לים במשאית של "תנובה"?
מה אוכלים ב"יום כביסה"?
מה קרה בקולנוע גל-אור?
מה קונים אצל אדון איגן-מיגן?
מה אפשר למצוא בשדה שליד הבית?
איך מנצחים את "לוח הכפל"?
הכתיבה הקולחת והדמויות הססגוניות בסיפורים המבוססים על מקומות ואירועים אמיתיים מתקופת ילדותה של פריאון, מזמינים את הקוראים לצלול לתוך סיפורים בטעם של פעם, מלאי יופי ודמיון.
"התחלתי לכתוב לאחר מות הוריי", אומרת פריאון. "היה בי צורך והכרח לשמר ככל יכולתי את זכרם וזיכרונות ילדותי. הסיפורים זרמו כאשד ענקי שלא ניתן היה לעצור. היתמות שנחתה הציפה בי עוד ועוד זיכרונות ילדות, על אירועים שעיצוב את חיי.
הפלאפל של ניאזי- לניאזי היתה מסעדה. היו סועדים בה גברים מבוגרים ובודדים שגר בשכונה שלנו . המסעדה האפלולית והעצובה הייתה פתוחה לציבור משעות הצהריים, גם בימי שבת וחג.
אומרים שכתיבה היא לרוב עשייה בודדה. אני לא הייתי בודדה כלל. כל הדמויות בסיפוריי חברו אליי. הן התעוררו מהחיים של פעם והחיו עצמן מחדש".
פתק מאמא- אמא ידעה המון שפות. היא ידעה לקרוא, לכתוב ולדבר אנגלית, צרפתית , איטלקית ...אבל בעברית היתה לה בעיה.
כמה קל להזדהות עם הסופרת , שהגעתי לחלק הפלאפל נזכרתי בפלאפל השכונתי שכולנו היינו נפגשים שם. הספר הציף אותי זכרונות מקסימים מימי ילדותי, עם כתיבה קולחת וזורמת וקלילה ביותר.
ספר מלא בהומור ובתמימות מרגשת וחופשים נפש של ילדה המתארת מחשבות וחוויות דרך התבוננות סקרנית ותמימה.
מידע:
עורכת: טל איפרגן
איורים: ליאור מוניץ
צילום עטיפה: דורון עובד
כריכה רכה
הוצאת צמרת
180 עמודים
מחיר: 74 שקל
להשיג ברשתות צומת ספרים וסטימצקי ובאתר:
http://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=12053
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה