ספר הילדים "גופי הוא שלי" מאת נילי זליקובסקי, בהוצאת הספרים "אוריון
לאחרונה אני שומעת לא מעט ילדים מדקלמים "הגוף שלי ברשותי" ההטמעה מגיל קטן להבחין בין טוב לרע, מה מותר ומה אסור הוא חלק גדול מחינוך.
נושא מורכב ולכן בעל ערך וחשיבות עליונה להעביר ולחדד לילדים את הזכות שלהם על גופם ובכך למנוע פגיעה פיזית .
הדרך להסביר היא לא קלה ולכן מחובתנו להדריך ולנסות להעניק להם ביטחון ועצמאות.
הגוף שלי ושלכם
הוא כמו הבית שלנו
הארמון או הטירה
ובו כל אחד ואחת הוא
הדיר היחיד, הדירת היחידה
ספר הגוף שלי הוא שלי מעניק לנו אמצעי לתקשור עם עולם הילד תוך הסבר על הגנת הפרטיות ולמניעת אי נוחות או מגע בלתי רצוי, בין אם מדובר באדם זר או מוכר.
בנוסף במקרים של פגיעות מיניות, פיתוי או הבטחה לסודיות הספר מחדד את החשיבות לשתף במקרה של מגע בלתי רצוי כי הגוף הוא רק שלי.
היכולת לתקשר באופן ישיר עם הילדים ולהבהיר להם על זכותם להגנה על הפרטיות באמצעות הספר בהדרגתיות וברגישות מוגברת.
הספר מחדד ומעורר מודעות למאפיינים חוזרים בעדויות משפטיות של קטינים במקרים של פגיעות מיניות פיתוי או הבטחה כגון שבועה לסודיות.
מעביר מסר לילד כי מה שקרה אינו אשמתם ומעודד אותם לשתף את הוריהם, מורים או אדם קרוב במחשבות או בחוויות.
ספר חשוב היכול לתת כלים להורים לחדור ולהגיע לליבו של הילד תוך הבנה חד משמעית שהילד יכול לספר, לשתף ולומר לא.
מידע:
הספר מיועד לילדים החל מגיל 4 עד 12, והוא כלי עזר חשוב לכל מי שמסביר לילדים את הנושא.
ניסיונה של נילי בעבודה עם ילדים ניכר לכל אורך הספר. זליקובסקי בונה את העיסוק בנושא זכות הילד על גופו בצורה הדרגתית המתקבלת בטבעיות אצל הילדים ומאפשרת להם לאמץ את הכלים המוצעים בספר בלי שהמידע המוצע להם יעורר בהם פחד.
נילי פונה לילדים באמצעות הספר בגובה העיניים, ומסבירה להם כי הם אלו שקובעים מי יכול לחבק, לנשק וללטף אותם, וכמו שטבעי להם להתלונן על מי שמכה אותם נכון וראוי שיספרו גם על מי שמלטף ונוגע, לא רק מכאיב, בניגוד לרצונם. הספר מציין כי הם צריכים לשמור מרחק מאנשים שהבילוי בחברתם לא נעים להם. היא מקפידה להבהיר לילדים כי אם קורה להם משהו לא נעים זה לעולם לא באשמתם, גם אם מבוגרים שהם מכירים: מורים, בני משפחה או חברים, גורמים להם להרגיש לא נוח הם יכולים לסמוך על עצמם, להגיד לא! חזק וברור וללכת. היא מרחיבה ומדברת על מקרים בהם בתמורה לדברים לא נעימים מבטיחים לילדים הפתעות ודברים טובים, ושבה ומבהירה כי זכותם לשים גבולות למילים לא יפות, מגע לא רצוי וכל דבר שלא נעים להם. את הספר מסיימת המחברת באמירה החשובה כי בכל פעם שקורה לילדים משהו שמרגיש להם לא נעים עליהם לספר על כך, מיד, להורים, למורים, לבני משפחה או לחברים - לאנשים שאוהבים אותם, בלי לחשוש או להתבייש, ואם זה קרה לחבר או לחברה כמובן שכדאי מיד לספר להורים או למורה.
הורים רבים נרתעים מעיסוק בנושא משום שהם אינם יודעים איך לדבר עליו עם ילדיהם, בדיוק עבורם נכתב הספר 'גופי הוא שלי', מאפשר לכל הורה לילדים צעירים להעלות את הנושא באופן המותאם לילדים צעירים, ולהעניק להם כלים כדי להתגונן מפני מי שעשויים לפוגע בהם ולחזק את הדיאלוג עם הוריהם באשר לחוויות לא טובות העוברות עליהם במהלך היום.
את הטקסט מלווים איוריו הצבעוניים של בני מאיקס המשקפים את המסרים העולים מן הטקסט באופן בלתי אמצעי הפונה ישירות לילדים וממחיש להם אותם.
נילי זליקובסקי, אמא לארבע בנות וסבתא לאחד עשר נכדים, תושבת כפר שמריהו, התגוררה שנים רבות ברמת השרון. אחות מוסמכת במקצועה, בעלת ניסיון רב במסגרת הכנת ילדים לפרוצדורות רפואיות משתמשת במילותיה של הילדה שבה כדי להסביר לילדים את נושא ההטרדה לילדים. ומעודדת אותם להתמודד, להתנגד ולומר לא לכל אדם קרוב או זר והחשוב מכל לא לפחד ולספר את שקרה.
דר' יעל אורבך, פסיכולוגית וחוקרת בכירה, עבדה במכוני הבריאות הלאומיים בארה"בNIH, כותבת בכריכת הספר: "הכותבת מתמודדת עם האתגר של נושא קשה והגשתו לילדים ברמה התואמת את שלבי התפתחותם והבנתם. הספר עונה לצורך שמסתמן מריבוי מקרים של קטינים נפגעים והסיכוי רב שהוא יתקבל בברכה על ידי הורים ומחנכים, מורים, אחיות בתי הספר והילדים עצמם שלמענם נכתב".
נילי זליקובסקי מספרת: "הספר עוסק בבעיה קשה של ילדים בכל העולם, כאשר נעשה ניצול ילדים ופגיעה עצומה לשנים ארוכות מבלי שילדים יעזו לדבר. בכל פעם אנחנו מזדעזעים לשמע הסיפורים ולצערי הנושא אקטואלי למדי גם בימים אלה. הנושא לא קל וקשה להסבירו לילדים לכן הרגשתי צורך לפרוט אותו ולספר עליו בצורה לא בוטה ומובנת בעיקר כדי שכל ילד יאזור אומץ להתנגד לפיתוי, לזהותו ובעיקר לספר מיד למי שאמין עליו" ובכך גם למנוע את הישנות הפגיעה.
"אני מעוניינת להעביר באמצעות הכתוב לכל ילד כי הינו הוא אדם בעל זכויות, הוא עתיד החברה שעליה מוטלת האחריות להגן עליו. ילדים חייבים להבין שלכל אדם מהי פרטיות, שגופו של כל אדם הוא פרטי ואין לאיש זכות לגעת או לפגוע בו. על כל ילד לדעת כי מצבים לא נעימים יכולים לקרות ואין להתעלם מהם ולקבל אותם בהכנעה מאחר ובוצעו על ידי מבוגר. הילד חייב על ידי הדרכה מתאימה לאסרטיביות להימנע ולהתחמק ממצבים לא נעימים ומאנשים לא נעימים. חשוב ביותר כי ילדים יבינו ויפנימו את החשיבות של הנושא הכאוב הזה, אין זו אשמת הילדים בתקריות אלה ועליהם האחריות והחובה לספר את הקורה להם או לחברם לאדם הקרוב ביותר, האחראי שאמון עליהם כדי לעצור ולמנוע את התופעה"..
נילי מסכמת: "אצל הקטנים חשובה לצד ליווי הורה בקריאת הסיפור שיחה מקדימה. ההורים חייבים לעודד את ילדם לספר על מקרים ששמע או ראה, לעודד אותו להיות אמיץ ולסרב לכל דבר שאיננו נעים לו או מטריד. מקווה שבעזרת הספר ידעו הילדים כי כל אלימות מכל סוג כמו שיימינג או חרם, גם מילולית, גם באינטרנט או בטלפון היא אלימות. מקווה שהמבוגרים יתנו תשומת לבם לשינוי התנהגותי החל בילד הפגוע. ידובבו אותו תמיד לספר מה עובר עליו מידי יום וכיו"ב לדבר אתו על זכויותיו ולשמש לו דוגמא ומופת".
"גופי הוא שלי" מאת נילי זליקובסקי. איורים: רמי מאיקס. הוצאת הספרים "אוריון", 31 עמודים. לגילאי 12-4. מנוקד. להשיג בכל חנויות הספרים וכן בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון ובחנות המקוונת של ההוצאה www.orion-books.co.il
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה