המרחב הציבורי הוא של כולנו "אל תגבילו אותנו"

המרחב הציבורי הוא של כולנו "אל תגבילו אותנו"

היי חברים,
הנושא הבא הוא אחד החשובים שקיימים היום ומייצג את כל האנשים עם מוגבלות (שמיעה,ראיה,מגבלה פיזית/נפשית/שכלית ונכויות אחרות)
מיליון וארבע מאות אנשים עם מוגבלות חיים היום בישראל.
אנשים שמתמודדים כל יום ביומו עם קשיים שלחלקנו לא יכולים להבין אותם .
כמתמודדת עם פיברומיאלגיה כאב כרוני אני מודעת לקושי לעיתים לעלות לטפס ועד כמה וכמה אנשים על כסא גלגלית שכל רצונם לעלות קומה אחת או להכנס למבנה.

היום 1/12/16 נציבות השוויון תציין את ארועי היום הבינלאומי, שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות.
מיהי הנציבות ומהי תפקידיה?
בשנת 1998 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבעצם מבקש לתת מענה לצרכים שלהם
כדי שיוכלו לחיות את חייהם בכבוד ובעצמאות.
מי שעוזר ודואג ליישום ושמירה על החוק היא: נציבות השוויון במשרד המשפטים שהוקמה בשנת 2000.

ב-3/12/16 מציינים את ארועי היום הבינלאומי עם עשרות מוקדי הסברה-
שם תוכלו למצוא חומרי הסברה אודות נגישות המרחב הציבורי, תושבים שיהיו מעונינים יוכלו לחתום
על אמנת "מחויבות התושבים" הקוראת לכל אזרח לדרוש נגישות.

קמפיין דיגיטלי-
קמפיין שמבקש מהציבור הרחב ומאנשים עם מוגבלות בפרט לגלות עירנות בנוגע למצב הנגישות בסביבתם
ולדווח לנציבות.
ראיתם מפגע צלמו תמונה עם כמה מילים ותייגו #אלתגבילואותנו
במשך השנים המודעות גברה וחל שיפור בהנגשה במקומות רבים כגון :
במוסדות לימוד תמצאו מעליות ורמפות על מנת לאפשר לאדם המתנייד בכסא גלגלים להתנייד.
מערכות כריזה לכבדי שמיעה מותקנות גם במוסדות חינוך וגם באולמות כנסים וארועים ועוד


בהחלט השיפור והקדמה בדרך אבל יש עוד הרבה עבודה לשפר את הנגישות .

אוצר מילים

אוצר המילים שבו משתמשים נובע מהגישה של אדם קודם (person first) – מתייחס לאדם שיש לו גם בין יתר תכונותיו ורצונותיו גם מוגבלות.

משתמשים בביטויים: אנשים עם מוגבלות, אנשים ללא מוגבלות.
אדם עם מוגבלות, יש לו מוגבלות. ילד עם מוגבלות, אישה עם מוגבלות אדם עם מוגבלות שמיעה/ ראיה/ פיסית, אדם עם מוגבלות שכלית/ קוגניטיבית/ נפשית, ניתן להשתמש: אדם עם אוטיזם, אוטיסט, אדם עיוור, אדם חירש.
אדם המתנייד בכסא גלגלים




לא משתמשים

לא משתמשים בביטוי : אנשים בעלי מוגבלות/ מוגבלים (הסבר - אנשים אינם בעלים של המוגבלות שלהם)
לא משתמשים בביטוי: סובל ממוגבלות, חולה לעומת בריא.
לא משתמשים בביטוי: רתוק לכסא גלגלים (אלא אומרים – מתנייד בכסא גלגלים).
לא משתמשים בביטוי : חירש-אילם (אלא – חירש או כבד שמיעה או אדם עם לקות שמיעה, או אדם עם מוגבלות שמיעה)
לא משתמשים בביטוי : פיגור, פיגור שכלי (אלא אדם עם מוגבלות שכלית, או מוגבלות קוגניטיבית).

אנחנו לא משתמשים בביטוי צרכים מיוחדים, למרות שזה המונח שמשמש את משרד החינוך. הרעיון הוא שהצרכים הם אותם צרכים לכל אחד (הצורך ללמוד, הצורך להגיע למקום וכו'), אבל כדי לממש אותם צריך לפעמים הנגשה או תמיכה.


אודות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: 

בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כ- 40 עובדים, ביניהם עורכי דין ומתמחים, אדריכלים, מורשי נגישות, עובדים סוציאליים, אקדמאיים ממדעי החברה והרוח, עובדים מנהליים, סטודנטים ובנות שירות. נציבות השוויון פועלת באמצעות קידום חקיקה וליווי תהליך התקנת תקנות הנגישות, מקבלת פניות ציבור בנושאים שונים ומטפלת בהם ברמה הפרטנית וברמה המערכתית, עובדת מול משרדי הממשלה השונים לקידום מדיניות התומכת בחיים שוויוניים ועצמאיים בקהילה, מגישה תביעות וחוות דעת, ומטמיעה את תקנות הנגישות באמצעות פעולות פיקוח ואכיפה כמו גם הדרכה, שינוי עמדות וקמפיינים.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תחומים והיקפי פעילות:

 פיקוח על יישום תקנות הנגישות – 11 מפקחים בכל הארץ המבצעים כ – 1000 פעולות בקרה בשנה.
פניות ציבור - מטפלים בכ – 3500 פניות בשנה בנושאי נגישות, ו 1000 בנושאי הפליה, תעסוקה וכו'.
שינוי עמדות – מנהלים קמפיינים ציבוריים, דף פייסבוק, תקשורת ודוברות, כ 100 הרצאות בשנה, הפקת פרסומים.
הפקת כנסים וימי עיון – מפיקים כ 25 ימי עיון וכנסים בשנה.
חוות דעת וטיפול בתיקים – בשנת 2015 הכינה הנציבות 40 חוות דעת בתיקים משפטיים שונים, וטיפלה ב- 12 תיקים, הגישה תביעות בנושאי נגישות, הפליה בתעסוקה והפליה בקבלת שירות (למשל נסיעה של עיוורים עם כלב נחיה במונית).

קידום חקיקה והתקנת תקנות – מלווים את התקנת תקנות הנגישות, מלווים חקיקה בתחום שלנו (למשל ייצוג הולם בגופים ציבוריים, כשרות משפטית).
הטמעת תקנות הנגישות – קורסים, הכשרות לאנשי מקצוע, אתר אינטרנט עם מידע לחייבים, הפקת לומדה לעסקים קטנים איך להנגיש.
תעסוקה - קידום מדיניות וחקיקה, טיפול בפניות של הפליה בתעסוקה, מגישים תביעות, מפיצים מידע, פועלים ליישום חוק ייצוג הולם (הגעה לייעד של 5% העסקה בגופים ציבוריים).
חיים בקהילה – מקדמים מדיניות, עורכים ביקורים במוסדות ובתי חולים, שותפים לתהליכים שונים.
שילוב בחינוך – שמים דגש על התחום בשל חשיבותו – הן לשוויון הזדמנויות והכלה בחברה, והן לחברה המפיקה תועלת מהכרות עם אנשים עם מוגבלות מגיל צעיר, שינוי עמדות. פועלים ליישום תקנות נגישות בתי ספר, מטפלים במקרים פרטניים, קידום מדיניות תומכת מול משרד החינוך.

כל אדם נתקל במהלך חייו במצבים כאלו ואחרים , חובה מוסרית לדאוג לכל אדם שירגיש חופשי בארצו מכל הבחינות
יום הנגישות הוא יום חשוב להגברת המודעות !